פסקו נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

פסק דין

בעניין הבקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין :

על יסוד הבקשה ואף מבלי להידרש לתגובת המשיבה אני מחליט כדלקמן: ברגיל, לאחר שבית המשפט קם מכיסאו, ניתן לתקן טעויות שנפלו בפסק-דין או בהחלטה, רק על דרך התקיפה הערעורית או תיקון טעות סופר, לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.

סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט קובע את התנאים לתיקון טעות בפסק דין בזו הלשון:"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

ביחס להיקף פריסתה של הוראה זו, קבע בית המשפט העליון (כב' השופטת א' פרוקצ'יה) את הדברים הבאים (ע"א 3197/98 יורשי המנוחה שרה ברזל ז"ל נ' כונס הנכסים, פ"ד נה(5), 385, בעמ' 388):"מעבר לעניינים האמורים בהוראה זו, אין בית המשפט אמור לתקן או לשנות פסק דין שיצא מתחת ידיו, שאם לא כן היה נפגע עקרון 'גמר המלאכה' שהוא חיוני לסופיותן של הכרעות שיפוטיות ומהותי לתקינותו של ההליך השיפוטי. אכן, סמכות התיקון הקיימת אינה מיועדת לאפשר תיקונים המהווים מסווה לכתיבת פסק דין חדש".

לפיכך, גם כאשר בית משפט משתמש בסמכותו לתקן טעות מכוח סעיף 81 הנ"ל, עליו לעשות זאת בזהירות רבה, מחשש לפגיעה בסופיות פסק הדין (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995), עמ' 906.

בנוגע לטיבה של הטעות, הבאה בגדרו של סעיף 81 הנ"ל, קבע בית המשפט העליון (מפי הנשיא שמגר; ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667, בעמ' 670) כדלקמן:"מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו כאשר נתן אותה, אך הדבר נשמט מתשומת לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת לבו לשאלה, מתברר בעליל כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לקיים פרט זה או אחר בהחלטה בעת שהיא ניתנה אך לא עשה כן בשל אחת הסיבות שנמנו לעיל".

במקרה דנן, הטעות שנפלה בפסק הדין כנטען על ידי ב"כ הנתבעים הינה טעות בחישוב ונוגעת לשאלת הניכויים המתחייבים (ניכויי האשם התורם וכן תקבולי המל"ל) כקבוע בפסק הדין, אכן מעיון בפסק הדין עולה, כי בפרק הסיכום צוין בטעות, כי יש לנכות תחילה את תקבולי המל"ל ומהיתרה לנכות את תשלומי המל"ל, בעוד שעפ"י ההלכה הפסוקה לית מאן דפליג שתחילה יש לנכות את האשם התורם, כלומר ראשית בודקים מהו סכום הפיצוי המגיע לניזוק בלי קשר לתקבולי המוסד לביטוח לאומי ורק לאחר מכן מנכים את מלוא תגמולי המל"ל. טעות זו הינה טעות בחישוב ונכנסת בגדרה של טעות סופר כאמור בסעיף 81 לחוק בתי המשפט.

סיכומו של דבר פרק הסיכום בפסק הדין יתוקן כדלקמן :

סכום נזקיה של התובעת עומדים על סך 190,000 ₪.

מסכום זה יש להפחית את מידת אשמה התורם של התובעת בשיעור 15% (סכום של 28,500 ₪) כפי שנקבע ומהיתרה יש לנכות את תשלומי המל"ל בסך 26,324 ₪.

היתרה הינה 135,176 ₪, לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 20 % וכן הוצאות משפט (מומחה ואגרה) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום כל הוצאה ועד יום ההחזר בפועל.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ב, 09 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: